אודות האתר > אורטיקריה - חרלת > אורטיקריה כרונית

בהכנה 
חרלת כרונית - Chronic Urticaria 

זו התופעה/מחלה שבגללה טרחתי על פרק זה. זו התופעה/מחלה אליה התכוונתי בפתיח שיש מטופלים המבקשים את נפשם למות, למרות שסובלים ממחלה/תופעה לא מסכנת חיים. 
ראשית נעבור על גילגולי ה"שם". היסטורית התופעה נקראית chronic urticaria  והיא מוגדרת ככזו אם נמשכת 6 שבועות או יותר. 
התופעה מתבטאת בנגעים של "אורטיקה" המופעים בכל מקום בעור. אלו נגעים כעין "איים" עם גבולות לא מסודרים ואחידים. צבעם אדום לעיתים אדום חיוור, מגרדים מאד. למרות שהמחלה מוגדרת כנמשכת לפחות 6 שבועות, כל נגע אינדיבידואלי לא נותר במקומי יותר מ24 שעות. הנגעים צורתם בסה"כ עגולה, ביצתית (אובלית) אבל יכולה להיות מאד מולטיפורמית. באחת הצורת הקלאסיות השוליים מורמים והמרכז חיוור. בפתיח של פרק זה יש דוגמאות. התופעה שהכי מפריעה לסובלים היא הגרד, שלעיתים כמעט בלתי נסבל. התופעה לא קיימת כל הזמן. לעיתים נעלמת ומפיחה תקווה בסובל/ת רק כדי לחזור כעבור שעות. אצל חלק מסובלים הנגעים מופיעים יותר בבקרים ואצל אחרים בשעות אחרות. וכולם מחפשים - ולעיתים קרובות אף "מוצאים" - את ה"גורם" רק כדי לגלות בהמשך שזה אינו כך, או שה"חשוד", אינו הגורם או שאינו הגורם בלבדי. 
מה א"כ הגורם ?. האמת, היא שאיננו יודעים. לכן קבלה המחלה את השם  (chronic idipathic urticaria (CIU, באשר המינוח idiopathic  מתורגם ל"לא ידוע" ויש ליצנים המתרגמים ל"רופא אדיוט וחולה פתי". לאחרונה אומץ שם המלחה ל (chronic spontaneous utricari (CSU, השם המעודכן מבטא את התיסכול של המטפלים לעובדה שההתלקחויות פורצות באופן ספונטני ובלתי חזוי. גם "צפירת ההרגעה" בצורת הפוגה (remission)  מגיעה באופן בלתי חזוי. לפעמים לאחר, תקופה מינימלית של ששה שבועות ולפעמים לאחר שנים. גם משך ההפוגה אינו קבוע יכול להיות קבוע או קצר מועד עד להתלקחות הבאה. 
נחזור לשאלת הגורם. הסובלים מהתופעה מתקשים להאמין שהגורם אינו ידוע ובד"כ לא ניתן לגילוי. השאלה השכיחה "אנחנו במאה ה21 והרפואה כל כך מתקדמת ואתב ד"ר או אפילו פרופסור ולא יכול למצא מה גורם להופעת הנגעים האלו?" למרות זאת כאמור במרבית המקרים הגורם להתלקחות אינו ידוע. 
ועתה קטע מעט טכני.... 
למרות שהגורם אינו ידוע במרבית המקרים, המנגנון או יותר נכון  הפתופיזיולוגיה  - מילה מסובכת להדיוטות- הכוונה למה התקלקל/מתקלקל בתהליך הנורמלי.ואיך התופעה נגרמת- מוכרת. תאי פיטום = (mast cells), המכילים מגוון חומרים כימיים רבים ובראשן היסטמין  (Histamine) מפרישים חומרים אלו בד"כ בתגובה לגירוי סגולי(ספציפי)  אולם במצב מחלה הם מפרישים חומרים אלו גם בתגובה לגירוי קל או אף ללא גירוי ברור, דבר שכאמור אינו מתרחש במצב תקין. היסטמין המופרש נקשרלקולטני היסטמין יחודיים, במיוחד קולטנים מסוג H1, קישור זה גורמת להתרחבות נקבוביות כלי דם, הפרשת פלסמה (נוזל דם ללא כדוריות) ועיקצוץ קשה. אלו פרטים טכניים ואני מתנצל על הפירוט כי אינפורמציה זו לא מענינת את רב הסובלים.
השאלה היותר מעניינת מה גורם לגירוי תאי הפיטום ? ומה הבסיס ל"רגישות היתר" שלהם? והכי חשוב כיצד נתן להפסיק זאת ? 
רוב הסובלים וגם הרופאים [אילו שאינם אלרגולוגים] נוטים לענות על השאלה מה הגורם במילה אחת "אלרגיה". הסיבה לכך נעוצה בכך שתגובות אלרגיות מבתטאות בפריחה אוטיקאריאלית, פריחה הזהה לפריחה של האורטיקריה הכרונית. אבל אורטיקריה בתגובה לגירוי אלרגני, היא תגובה קצרת מועד מופיעה מהר וחולפת מהר כפי שהובהר בקטע הקודם על "אורטיקריה חריפה". הגורמים הכי שכיחים הם : מזון אלרגני, ארס חרקים או תרופות.  באורטיקריה כרונית התופעה שונה לחלוטין - מדובר בפריחה ארוכה - כאמור לפחות 6 שבועות, לא מופיע מיד לאחר גירוי מזוהה ואינה חלק מתופעה אנפילקטית. 
החיפוש אחר הגורם
המחפשים גורם אלרגי להשראת האורטיקריה מחפשים לאתר "גורם חיצוני" שאם רק נסלק אותו הבעיה תיעלם. מטופלים רבים מזהים "מזון" מסויים, חלב, חיטה [לאחרונה גלוטן מאד פופולרי] ועוד ועוד. כאשר מטופל חושד ומשוכנע שמזון מסויים מעורר את האורטיקריה, הדרך הכי פשוטה לבדוק האם אלרגיה למזון זה [ראה בהמשך] אכן קיימת וזאת ע"י תבחיני עור או בדיקת sIgE, התוצאות בד"כ מאכזבות, עד אשר רבים מתנגדים לבצעם. היתרון בבדיקה היא שלילת החשד של המטופל ובמקרים יצאי דופן אישור החשש. עם כל זאת בדיקות סקר נרחבות ללא כל חשד לא מוצדקות.
על רקע זה קמו חברות המציעות בדיקות לאלרגיה הבודקות sIgG [לא להתבלבל עם sIgE] אשר משמעותם אפסית. לרוב תוצאות בדיקות אלו גורמות להתנזרות ממאכלים רבים. בד"כ ללא השפעה על האורטיקריה, אבל עוזרות לירידה מבורכת במשקל, משפרות את חשבון הבנק של החברה המבצעת [לעיתים, בשיתוף פעולה, ראוי לגינוי, עם הרופא. יש המרננים שרופאים מסויימים שותפים ברווחים..אני קבלתי הצעות כאלו וכמובן דחיתי אותן]

אחד הההסברים לאורטיקריה כרונית היא גירוי "אוטאימוני", חומרים, נוגדנים שהגוף עצמו מייצר ואלו "מגרים" את "תאי הפיטום" להפרשת כימיקלים ובראשם היסטמין וכפי שהוסבר התוצאה גרד ופריחה אופייניים. הסבר זה עומד כמובן בניגוד לגורם אלרגי שהוא חיצוני. לחולים עם אורטיקריה כרונית יש לעיתים נוגדנים כנגד בלוטת התריס (טירואיד) ולעיתם אף סובלים מתת פעילות. למיטב ידיעתי לא הוכח מנגנון פעולה המקשר בין הדברים. 

גורם פופולרי נוסף הוא הגורם הנפשי. לחולים השואלים אותי על האפשרות שגורם נפשי מעורר את האורטיקריה, אני עונה כי היות והגורם לא ידוע הניחוש של הסובל [או בן משפחתו, כי אורטיקריה כרונית משפיעה לא רק על הסובל אלא גם על משפחתו] טוב כמו שלי. לתחושתי, אדם הסובל תקופה ממושכת ממצב זה צריך להיות בעל אופי חזק במיוחד לא לחשוב שיש גורם נפשי ולא לגלוש לדיכאון, לפחות מידי פעם.  
בירור  השאלה אילו בדיקות מעבדה ואחרות יש לבצע עברה מהפך בשנים האחרונות. לעיתים מגיעים אלי חולים עם רשימת בדיקות מעבדה מ"כאן ועד הודעה חדשה"והרי מדובר במלה "אידיפתית" - ז"א מחלה ללא סיבה ידועה. יש וגם מוצאים איזו ממצא חריג - מה שהמטופל רואה כסטייה מהטווח או מסומן באדום. מדובר בממצא אקראי שיכול להיות בעל חשיבות או חסר חשיבות אבל ודאי לא הגורם לתופעה. מה בכל זאת כדאי לבדוק?
א. אם יש תופעות של אנגיואדמה (נפיחויות בצקתיות לוחצות, ראה לעיל ובהמשך) כדאי להוציא מחשבון חסר C1 inhibitor  וזאת ע"י בדיקת C4.
ב. בדיקות אלרגיה למזון, במקרה של חשד ע"י המטופל - החושד שמזון מסויים מעורר ההתקפים, 
ג. יש הסוברים שגדאי לבדוק אלרגיות לחומרים נשאפים. בגלל קשר אפשרי - נקודה שאינה מקובלת על כל הרופאים. 
ד. ספירת דם. 
ה. נוגדני בלוטת התריס (כפי שהוסבר למעלה)
ה. בדיקות נוספות - רק אם יש חשד למחלה נילווית, אחרת מיותר לחלוטין.  

טיפול
אבן היסוד של הטיפול באורטיקריה היא ע"י אנטיהיסטמינים. זה מעט "מאכזב" את המטופלים אשר כבר קעבלו בד"כ תכשירים כאלו ללא הטבה, או ללא הטבה קבועה, ז"א שאם הפסקת התרופה התועה חוזרת. לא נדיר שהחולה "מתלונן" דוקטור, אתה רוצה להגיד לי שאצטרך לקחת את התרופה כל הזמן. התשובה ל"טענה" זו היא שלמחלה אופי של התלקחויות והפוגות. הבעיה שמשך ההתלקחות לא ידוע ושונה מאדם לאדם ומהתלקחות להתלקחות וכך גם משך ההפוגה. מאידך מדובר בתרופות ללא תופעות לואי משמעותיות. וכבר יש מספיק נסיון בטיפול ממושך.
השאלה הבאה - איזה אנטיהיסטמין ?  
היום קיימים בשוק מספר סוגי אנטיהיסטמינים יעילים ארוכי טווח פעולה - כ 24 שעות ולא מרדימים (אינם חודרים את מחסום ה"דם - נוזל שדרה" (BBB) וכך לא חודרים למוח ולא גורמים לטישטוש ההכרה ונמנום. המוכרים ביותר Loratadine, Mizolen , Bilaxten,  Desloratadine, Terfenadine, אלו שמות גנריים - השמות המסחריים הם טלפסט, ארויוס, לורסטין וכו'. ועוד שמות גנריים רבים.

לא נדיר שהטיפול במנה ה"רגילה" והרשומה- כדור אחד ליום לא פותר את הבעיה. במקרה כזה ניתן להעלות את המנה. למעשה אין מגבלה של "גבול עליון". אני בד"כ מתחיל טיפול במנה של כדור או שניים פעמיים ביום, בוקר וערב. היות שאמנם מדובר בתרופה ש"אמורה" לעבוד 24 שעות אבל מדובר בביולוגיה של קשירת האנטיהיסטמין לקולטן H1 - הקשירה מתבצעת בהדרגה וגם ההתנתקות, כך שבקצוות רמת הקשירה, ובהתאם רמת ההטבה פחותה. אם נוטלים פעמיים ביום מבטיחים רמת קשירה טובה ושווה למשך 24 שעוות. לא נדיר לשמוע שגם כדור אחד פעמיים ביום לא מספק את הפתרון הנדרש. במקרים כאלו ניתן להעלות המינון ל2 טבליות פעמיים ביום ויותר. כן, כן, - מדובר בטיפול כמעט ללא תופעות לוואי 
מהלך
טיפול 

אורטיקריה ומזון. 

מספר דוגמאות. בעבודה מסין מתוך 494 חולים שנבדקו 32% נמנעו ממזון זה מסויים (דגים, חלב או אחר). אמנם בבירור רק ל2.8% מהם הוכחה אלרגיה. 
  הנחיות תזונה לתינוקות -( מתי לחשוף)  
  "עלול להכיל" - אלרגיה למזון  
  "עלול להכיל" - אלרגיה למזון האם ניתן להחזיר את השד לבקבוק?  
  אלרגיה מושהית לחלב (לא רק) - Food Protein Induced Enterocolitis Syndrome (FPIES)  
  אבחון ובדיקות  
  נשימה  
  עיניים  
  אלרגיה למזון  
  עור  
  אחר  
  תרופות וטיפולים  
  קטעי עיתונות  
  אתרים נבחרים  
  כתוב לנו  
  הרשמה לרשימת תפוצה  
חדשות
במרכז רפואי החל "ריפוי אלרגיה למזון"

פרטים באתר זה תחת "ריפוי אלרגיה למזון".ניתן לשמוע על הטיפול גם מפי המטופלים ומשפחותיהם.


24/03/2010
זהירות מחלב מחומם בילדים אלרגיים לחלב
מקרה מוות ואסון עם חלב מחומם/אפוי - מאז הוספתי אזהרה זו לפני כ 10 שנים היו מספר אסונות -- למשל המקרה באלבמה - ארה"ב מוות של ילד בן 3 שנים (2017).  לאחר תגר עם "חלב אפוי"  https://www.allergicliving.com/2017/08/02/alabama-boy-3-dies-of-severe-reaction-during-baked-milk-challenge-test/
זה מקרה המוות היחיד כנראה בעת תגר. 

27/03/2010
עידכונים מתוכנית הריפוי לאלרגיה למזון - אסה"ר
מצגות ועידכונים מהתוכנית באסה"ר. סיכום פעילות שנה ראשונה באתר זה תחת ריפוי אלרגיה למזון/נסיון עולמי ומקומי/ נסיון מקומי או לחץ
18/04/2011
עידכון - ספטמבר 2011- טיפול לריפוי אלרגיה למזון
לאחר שנה וחצי של פעילות - עידכון  לחץ
28/09/2011
הזהרו מחלב אפוי
ב 27 לאוקטובר, 2010 , בעקבות הרצאה של אחד מרופאי האלרגיה - בעל פורום מרכזי - אשר אמר כי חלב מחומם יכול להתאים לילדים עם אלרגיה לחלב - נזעקתי והזהרתי מעל אתר זה - טור חדשות. לאחרונה 4 ילדים אלרגיים אשר טופלו ע"י רופאים שונים חוו חויה אנאפילקטית כאשר אכלו מוצרי חלב מחוממים.
28/09/2011
אפיפן בבתי ספר וגנים - אלרגיה למזון
החל מ 2018 בתי הספר והגנים חייבים להצטייד במזרקי אפיפן באם יש במוסד תלמידים עם אלרגיה למזון. לקריאת חוזר משרד הבריאות . עמדו על זכותכם. אין לדרוש מהורים להביא אפיפן. 
למרות זאת באתר משרד החנוך מופיעה הנחיה כי ההורים חייבים לדאוג למזרק אפיפן שמי ז"א על שם הילד... "חלם" וביבוז יד ימין לא מודעת למה שעושה יד שמאל. בנוסף זה בניגוד חוק (ראה בנספח של חוזר משרד הבריאות).

11/09/2020


11/09/2020
ניורקר 7 לפברואר 2011 - לקראת שינוי הנחיות תזונה ?
לאחר שנים רבות בו המליצו לדחות הכללת מאמרים אלרגנים לתינוקות משכנעים מורי הדור כמו H Sampson  ואחרים לשקול היפוך של 180 מעלות. - לקטע מניורקר
אני גאה להיות חלק חשוב מהשיקולים המאמר על הבוטנים והחלב, שניהם מבית מדרשינו

18/02/2011

פותח ע"י סופטמדיה בניית אתרים