vacc

עדכונים ומאמרים שונים

שימוש בחלב אפוי יכול להאיץ ריפוי אלרגיה לחלב

עם הגיל עולה הסיכון לאלרגיה לבוטנים.
האם חימום המזון מפחית אלרגניות?
בחודש מאי 2007 יצא לאור חוברת חדשה בנושא אלרגיה אסתמה ומחלות דרכי נשימה בעריכת פרופ’ יצחק כץ. החוברת מהווה הרחבה ועדכון לפרקי הספר באתר.

פגם בשריר החלק בסימפונות של חולים אסתמטיים

אספירין ו NSAID מוכרים כמחוללי אסתמה במבוגרים

אלרגיה למזון בגיל 5 חודשים

מדענים מהולנד הצליחו להדגים

שימוש בחלב אפוי יכול להאיץ ריפוי אלרגיה לחלב

בבית החולים הר סיני בניו-יורק — Mount Sinai — האיכליו ילדים עם אלרגיה לחלב במזון אשר הכיל “חלב אפוי” – מחומם לטמפרטורות 150-250 מעלות צלזיוס. לאחר כ שלוש שנים רמת האלרגיה לחלב ירדה.
יש לציין שמלכתחילה לא נבחרו הילדים בעלי הסיכון הגבוהה ביותר. למאמר
יש להזהר מאד בישום “תורה” זו. לא כל חלב מחומם הוא בהגדרה. לא כל ילד מתאים ולא לכל אחד מתאימה מנה אחידה. לדעתי שיטה זו יכולה להשתלב בטיפול של השריית עמידות לאלרגיה למזון

עם הגיל עולה הסיכון לאלרגיה לבוטנים.
חוקרים מהולנד מצאו כי בילדים אלרגיים לבוטנים, ככל שגיל החולה עולה כמות הבוטנים שגורמת להפתקף אלרגי פוחתת. ז"א סף התגובה יורד עם הגיל. למאמר . מזסה ניתן להסיק שאכן באלו שהמחלה לא חולפת, ובבוטנים היא לא חולפת ב 80% , המחלה מחמירה.
לנוא החלב לא נבדק במאמר זה . מעניין, אבל סביר להניח שזו התמונה גם באלרגיה לחלב. אם המחלה לא חולפת היא כנראה מחיפה.
האם חימום המזון מפחית אלרגניות?
לגבי מזונות רבים התשובה היא חיובית. למשל, חולה יכול לא להגיב לביצה שעבר חימום משמעותי אולם יגיב לחביתה או קצפת. לאחרונה פורסם מאמר ממקום מאד מכובד בי“ח “הר סיני ” בניו-יורק( Mount Sinai) אשר מדגים תופעה זו בחלב. אולם יש המפרשים מאמר זה שלא כהלכה. במחקר הם נמנעו מלהכליל חולים עם אסתמה לא יציבה, או חולים אשר דיווחו על תגובה לחלב מחומם בעבר הקרוב. גם בתנאים אלו רבע מהנבדקים הגיבו באופן משמעותי לחלב מחומם. למאמר . היות ושמעתי רופאים מצטטים מאמר זה עלי להתריע. לידיעת המעוניינים שניים משלושת מקרי המוות בשנים האחרונות אשר התרחשו בישראל כתוצאה מאלרגיה לחלב קרו עם חלב מחומם מאד: בוקרס ומאפה!!!

בחודש מאי 2007 יצא לאור חוברת חדשה בנושא אלרגיה אסתמה ומחלות דרכי נשימה בעריכת פרופ’ יצחק כץ. החוברת מהווה הרחבה ועדכון לפרקי הספר באתר.

בחוברת פרקים בנושאים: מגוונים בנושא מחלת האסתמה, חינוך לאסתמה, אסתמה של תינוקות וילדים צעירים. פרקים אלו מרתקים לדעתי היות ומביאים את הלבטים הקשורים לאבחנה ושתי דעות בקשר לטיפול – אם בכלל. פרופ’ כץ המיעץ להמנע מטיפול מונע קבוע כאשר התינוק חש בטוב ופרופ’ וולוביץ המבטא גישה יותר שמרנית. עוד בחוברת הרחבות ודיונים הנושא תפיסת האסתמה בכלל, אסתמה בקשישים, אלרגיה לחלב פרה, אטופיק דרמטיטיס, חרלת (אורטיקריה) ודלקות עניים אלרגיות. שני פרקים יחודיים האחד בנושא צמחים אלרגניים והשני בנושא תרופות מהונדסות אשר בצנרת.
החוברת מיועדת לרופאים אבל רוב פרקי הספר כתובים בשפה ידידותית המובנת לקהל קוראים משכיל, פרט אולי לפרק על תרופות חדישות מהונדסות, פרק השזור בביטויים מקצועיים. לרוב.
בכתיבה לקחו חלק פרט לפרופ’ יצחק כץ גם פרופ’ שמעון גודפרי, פרופ’ בנימין וולוביץ, דר. שבתאי וורסנו, דר’ מנחם רותם, דר’ אילן דלאל, דר’ קובי שדה, דר דוד צדוק, דר קאסל ,דר’ מרטין שיפר-קרביץ, ופרופ’ אליאס טובי, פרופ’ ויזל ודר כרמי גלר.

למעבר לחוברת לחץ כאן

התינוקות המצפצפים אשר אינם אלרגיים לא יסבלו מאסתמה
מחקר רב מרכזי אשר נערך בגרמניה עקב אחר 1314 ילדים מהלידה ועד גיל 13 מצא כי הילדים אשר סבלו מצפצופים בגיל ינקות לא יסבלו מאסתמה אם אין להם אלרגיה. וזאת ללא תלות אם יקבלו טיפול מונע קבוע אם לאו. !!!
לעומת זאת אלו שיש להם צפצופים בגיל הינקות ויש להם אלרגיה- דהיינו תבחין עור (טסט) חיובי, סיכויהם לסבול מאסתמה ומפגיעה בתפקודי הראות שלהם בגיל בית ספר (וכנראה הלאה) משמעותיים.
החוקרים מסיקים כי תינוקות לא אלרגיים ודאי אינם מועמדים לטיפול מונע קבוע כנגד אסתמה, כי ממילא לא יסבלו מכך בעתיד.
המאמר פורסם באוגוסט 2006 בעיתון רב היוקרה Lancet.
למאמר

הירשמו לייעוץ אצל פרופ' יצחק כץ

ההרשמה לייעוץ כרוכה בתשלום מקדמה

עוד על תינוקות מצפצפים: מה אם נתחיל טיפול בחודשים הראשונים לחיים ?
 
בדנמרק בדקו תינוקות בני חודש. ביום השלישי למחלתם אשר התבטאה בציפצופים קבלו קורס של שבועיים טיפול עם סטרואידים בשיאוף. 411 תינוקות נכללו במחקר. בשתי הקבוצות אלו אשר קבלו טיפול פעיל (תרופה אמיתי) ובאלו שקבלו אינבו (פלאצבו). היו 83% ו82% מהימים ללא צפצופים. 24% מהתינוקות בקבוצת הטיפול הפעיל ו21% מהקבוצה עם טיפול אינבו סבלו מציפצופים קבועים (persistent wheezing). במחקר זה לא נמצא פיגור בגדילה. יש לציין שבמחקר זה הטיפול ניתן ע"י ספייסר (דמוי נבוהלר).
המסקנה שיטת טיפול זו לא רק שלא שנתה את המהלך העתידי של המחלה, היא לא השפיעה אף על המחלה בעת הטיפול.
המאמר פורסם ב11 מאי, 2006, בעיתון New Engl J Med — הנחשב לעיתון הרפואי היוקרתי ביותר.
הערה:
לדעתי הטיפול ע"י מכשירים דמויי נבוהלר אינו יעיל כלל בגילאים אלו.
למאמר המלא לפרק המתאים באתר לחצו כאן
תינוקות מצפצפים: טיפול מונע במשאפים סטרואידליים בגיל 2-3 לא משפר את הסיכויים לפתח אסתמה או תפקודי הראות העתידיים
 
285 תינוקות בגיל 2-3 שנים אשר סבלו מציפצופים והיו עם גורמי סיכון לפתח אסתמה בעתיד, חולקו לשתי קבוצות. מחציתם קבלו טיפול קבוע עם אינהלציות של fluticasone (פליקסוטייד) ומחציתם עם אינבו (פלאצבו). לאחר שנתיים הטיפול הופסק והילדים היו במעקב שנה נוספת. המטרה הראשונית היתה לראות אם אלה אשר קבלו טיפול פעיל יסבלו בשנה שלאחר מכן פחות.
בשנת המעקב השלישית לא היה כל הבדל בין הילדים משתי הקבוצות לא במספר ההתקפים של אסתמה ולא בתפקודי הראות שלהם.
עם זאת, במהלך השנתיים בהם התינוקות טופלו, אלו אשר קבלו את הטיפול הפעיל סבלו פחות מהתקפים. הילדים אשר קבלו את הטיפול הפעיל הדגימו גם האטה בצמיחה לגובה — 1.1 ס"מ לאחר 24 חודשי טיפול ו0.7 ס"מ לאחר השנה השלישית בהם לא טופלו.
המאמר פורסם ב11 מאי, 2006, בעיתון New Engl J Med — הנחשב לעיתון הרפואי היוקרתי ביותר.
הערות:
  • מחקר זה מאשש מחקרים קודמים המראה כי טיפול עם סטרואידים באינהלציה לא משנה את המהלך העתידי של המחלה בכל החולים.
  • אי אפשר לשלול כי בחלק מהילדים כן היה שיפור. אנו חייבים לעמול ולאפיין את אלו אשר ייהנו מהטיפול.
  • בנוסף יש להדגיש כי במהלך הטיפול אלו אשר קבלו טיפול פעיל חלו וסבלו פחות.
  • לטעמי המינון של הטיפול היה גבוהה מידי (88 מיקרוגרם פעמיים ביום). דבר אשר יכול להסביר את הפגיעה בצמיחה.
חיסונים לאלרגיה: העתיד כבר מגיע ?
 
שילוב בין רצף אימונוסטימלטורי של DNA יחד עם אלרגן מהווה פריצת דרך בטיפול חיסוני. טיפול זה בוצע עד כה רק בעכברים (ראה פרק 14 בספר). קבוצת חוקרים מבולטימור ביצעה הניסוי בחולים עם נזלת אלרגית הרגישים לRagweed , שהוא האלרגן הדומיננטי בחוף המזרחי של ארה"ב. החולים אשר קבלו חיסון זה במשך עונה אחת — 6 זריקות- נהנו משיפור ניכר בתפקודם בשתי העונות הבאות.
חיסון זה מהווה שיפור ניכר לעומת החיסונים הקונבציאונליים בהם אנו משתמשים היום, בשתי אספקטים. הראשון; החיסון הזה, AIC, אינו כרוך בתופעות לוואי. האספקט השני; נראה שחיסון במהלך שנה אחת מספק הגנה למספר שנים, בעוד שבחיסון הקובנציונאלי יש צורך לחסן משך שנתיים לפחות ובד"כ ארבע שנים.
המאמר פורסם ב 5 לאוקטובר, 2006, בעיתון New Engl J Med — הנחשב לעיתון הרפואי היוקרתי ביותר.
בשולי הדברים נזכיר כי החוקר הישראלי אייל רז הוא החלוץ בפיתוח הטכנולוגיה הזו. פרופ’ רז עובד בסאן דייגו — מקום שragweed לא מצוי ולכן המחקר הקליני נעשה בבולטימור. למאמר המלא
פגם בשריר החלק בסימפונות של חולים אסתמטיים אמנם רוב החולים האסתמטיים הם אמנם אלרגיים, אולם לא כל החולים האלרגיים אסתמטיים. הסבר אפשרי לתופעה הוא קיום גורם רקמתי בסימפונות. ואכן התגלה לאחרונה כי אצל חולים אסתמטיים יש פרוליפרציה מוגברת של השריר החלק בסמפונות. יתר על כן התגלה כי אצל חולים אסתמטיים יש חסר של פקטור סגולי (C/EBPa) החיוני לעיכוב הפרוליפרציה ע"י סטרואידים… למאמר המלא
אספירין ו NSAID מוכרים כמחוללי אסתמה במבוגרים אספירין ו NSAID מוכרים כמחוללי אסתמה במבוגרים. סקירה זו בעיתון חשוב טוענת כי שכיחותה אינה מוערכת מספיק וכי אספירין וניגזרותיו גורמים אסתמה גם בילדים. הערה אישית — הרושם האישי שלי שהשכיחות יותר נמוכה. מה גם שלאחרונה יש NSAID ללא מרשם לילדים ועדיין לא נתקלתי בתופעה. למאמר המלא
אלרגיה למזון בגיל 5 חודשים אלרגיה למזון בגיל 5 חודשים — ולא מדובר באלרגיה לחלב פרה. כן גם אלרגיות אחרות ניתן לאבחן בגיל זה… למאמר המלא
מדענים מהולנד הצליחו להדגים מדענים מהולנד הצליחו להדגים השפעה מדכאת אלרגיה של טיפול חיסוני המושרת ע"י אינטרלאוקין 10 במודל חיה…. למאמר המלא

עדכון חדשות

לקרוא ולא לסבול מאלרגיות

הורים לילדים עם אלרגיה למזון

31 יולי 2009, נכתב לראשונה ע"י פרופ' יצחק כץ הפוסט מתעדכן, לאחרונה ב10 לנובמבר 2022.  בשלהיי שנת 2008 עלתה ההצעה להקציב "סייעת" לכל ילד (נדמה לי עד גיל תשע שנים) אשר סובל מאלרגיה למזון. התנגדתי להקציב סייעות לילדים אלרגיים והצעתי פתרונות אלטרנטיביים. כיום כולם מבינים שהייתה טעות שעלתה מיליארדים של שקלים ללא כל תועלת.    […]

חלב – אלרגיה וליחה – מיתוסים מול מציאות

  נכתב ע"י פרופ' יצחק כץ ב31 ביולי 2009, ועודכן, סגנון בלבד, בדצמבר 2022. חלבון חלב הפרה הנו, בד"כ, המזון הראשון בו ניתקל התינוק. אם לאחר שמפסיק לינוק, אם במהלך ההנקה וכמה שזה נשמע מפתיע עוד לפני ההנקה. מסתבר, כי במעל ל 50% מהמקרים בהם האם מדווחת על "הנקה בלבד" במשך כך וכך שבועות/חודשים, תחקור […]

מאיפה צץ הנושא של "עלול להכיל" ולהיכן תפח

31 באוגוסט 2022ע"י פרופ' יצחק כץ למיטב ידיעתי הנושא התעורר לראשונה בשנת 1991 כאשר קבוצת חוקרים מבולטימור (ג'ון הופקינס) תארו סדרת מקרים של תגובות אלרגיות, בחלקן מסכנות חיים, למאכלי "פרווה" אשר הכילו שיירי חלב מקור. פחות משנה לאחר מכן פורסם מקרה דומה ממיו קליניק  (רוצ'סטר מיניסוטה) עם התייחסות פיקאנטרית רבה גם לנושא "אישורי הכשרות". מסתבר שמה ש "פרווה"ואינו […]

מה גורם לאלרגיה וכיצד מאבחנים אלרגיה

עדכון 31 באוגוסט 2022   ע"י פרופ' יצחק כץ   אני לא יודע בנוגע לאהבה אבל אלרגיה היא באמת עניין של גיאוגרפיה. גורמי אלרגיה שהם רלוונטיים באזור אחד אינם קיימים במקום אחר. אין רופא אשר קורא ספרות רפואית מערבית ובמיוחד אמריקאית שאינו מכיר את השיח המכונה Ragweed (אמברוזיה). שיח זה משמש כסמן אלרגי עיקרי בחוף המזרחי בארה"ב. […]

טען עוד