בעמוד הקודם הדן בנושא סימון יתר (התנדבותי או הגנתי) של מוצרים אלרגניים, תיארתי את הבעיה שנוצרה בעשרים השנה האחרונות. בקצרה, חברות המזון באופן התנדבותי, אם מתוך דאגה כנה לאלרגיים או מתוך רצון לכסות עצמן נקטו במדניות של הוספות אזהרות מרצון -וולונטריות- (Precautonary allergenic food labelling (PAL החלטה זו גרמה קושי ניכר לכל הצדדים אבל במיוחד למטופלים. בשנים האחרונות הרבה נייר דיו ולייזר התבזבז בנושא זה רק מאמר סקירה לדוגמה משנת 2015.
אבל הפתרון מצוי ממש מתחת לאף. ראשית אין מקום או הגיון לדיברים על "ריכז" אלא כמות. הכמות היא נגזרת מריכוז אלרגן אבל תלויה במנה שסביר שהאינדידואל יאכל. במאמר מוסגר אסב את תשומת הלב שדוקא לחולי צליאק נקבע ריכוז 20ppm - לא ברור לי כיצד זה נקבע ??????? הרי לא ניתן לתת מנה ולראות אם יש תגובה? התגובה אינה גלויה וקורית לאחר זמן רב!!!! אבל החלטה היא החלטה ... ראו מה חשב היפוקרטס על החלטות.
מאידך אלרגיה למזון- היא מדידה, מיידית, ותלויה במספר גורמים:
א. החולה - יש חולים המגיבים לכמות מיזערית של מזון ויש כאלו המגיבים רק לכמות גדולה - כמות זו מכונה כמות/מנת סף= (1)Treshold dose
ב. המצב הפיזיולוגי של החולה האלרגי בזמן האירוע - למשל :מחלה ויראלית, מחזור ומאמץ גופני, מקלחת חמה.
ג. גיל. נראה כי ככל שהגיל עולה רמת הסף יורדת. יתכן וזה נובע גם מכך שהחולים "הקלים" מפסיקים להיות אלרגיים, אבל לא רק.
ד. סוג האלרגן.
(1) לגבי מנת הסף יש מספר הסתייגויות והסברים
I. מנת הסף עלולה להשתנות עם הגיל והמצבים הפיזלויגיים - ראה סעיפים ב וג. וכמובן עם האלרגן
II. מנה הסף אינה נגזרת באופן ישיר מרמות נוגדני ה IgE - ז"א גודל התגובה האלרגית (תבחין עור = טסט) או רמות ה sIgE (בדיקת דם RAST)
III. מנת הסף נמדדת ונקבעת במהלך תגר = Challenge - הליך בו הנבדק נחשף לכמויות ההולכות ועולות של המזון לו הוא אלרגי. המנה הגבוהה ביותר לה הוא לא אלרגי מכונה -NOAEL =Non-observed adversed effect level ואילו המנה לה נצפתה התגובה מכונה LOAEL = Lowest observed adverse effect level מובן שככל שהNOAEL גבוהה יותר סף התגובה גבוהה יותר ז"א פחות אלרגי.... ערכים אלו מבוטאים במיליגרם/או מיקרוגרם חלבון. (mg ucg). ולא בנפח.
בעשר השנים האחרונות החלו קבוצות חוקרים לנסות לגבש עקומות בה ניתן יהיה לחזות כמה מהאלרגיים יגיבו למנה נתונה של אלרגן אחד המאמרים המובילים בנושא פורסם בתחילת 2014. החיסרון הגדול של מאמר זה ואחרים הוא שהם למעשה לא יצרו את העקומות בעצמם אלה אספו תוצאות תגרים ממרכזים רבים. התגרים נעשו בשיטות שונות והתגובות עברו פרשנויות שונות. סה"כ הנבדקים היה מוגבל והבעיה הגדולה ביותר היא שנבדקים רבים "הגיבו" כבר למנה הראשונה של התגר.
למקרים כאלו ניתן הכינוי Left Censored זהו פיתרון מתמטי/סטיטסטי טוב (כנראה) אבל המשמעות המעשית שNOAEL הוא =0. מה שמושך את העקומה שמאלה. בנוסף תוצאות אלו יכלו להבטיח רק ש95% או 99% מהאלרגיים לא יגיבו למנה.
בכל מקרה איגודים רבים החלו לדרוש להכניס את התוצאות המתקבלות ממחרים ערכי הסף לשימוש במקום לכתוב "עלול להכיל". מאמר עדכני (2016) אוסטרליה מאמרים הקוראים לסימון כמותי מבריטניה (2016).
בשנת 2013 התחלתי לחשוב על פתרון. וכעת עובדות עימי מסטרנטית ודוקטורנטית בנושא ומשתף עימי פעולה פרופ' למנהל עסקים ורופא בעל PhD במתמטיקה.
לדעתי אנו על סף סיום של מציאת מנה אליה כמעט אף חולה אלרגי לא יגיב. או שההסתברות לתגובה היא נמוכה ביותר. נקווה שהשלטונות יעזו לעשות בזה שימוש טוב.
יש לנו תוצאות של מעל 1000 !!!!! תגרי חלב ומאות תגרים למזונות אחרים. יצרנו תגר ייעודי תגר בו נבדקים כאלו בעלי סיכוי להיות יותר קשים מהממוצע הממלאים את כל או לפחות חלק מהתנאים דלהלן:
א. גיל מעל 8 שנים
ב. תבחין עור או בדיקת דם "גדולה"
ג. תגובה למנה מאד קטנה - למשל למזון שרק סומן כעלול להכיל, או מטעימה מזערית וכו'
התוצאות הראשניות הוצגו ולכן בלא לקלקל את המחקר, המצגת בקישור.
אם מישהו חושב שהוא או מטופל שלו מתאים לתנאים אלו - אשמח לבודקו drkatzclinic@gmail.com
לא חסרים לנו הרבה נבדקים (אולי כלל לא) והתור לתגר איכותי במסגרת רגילה ארוך ביותר.
גם המפעלים השונים יעדיפו למדוד את התכולה ולציין שהמוצר מכיל פחות מ ... מאשר לפזר ערפל. גם הבעיה סעיפים 7 ו8 בתקנות יבא על מקומו.
נא עיזרו לי/לנו להחזיר את השד לבקבוק !!!!
|